מה קורה בפריסת שאלה אחת?
ארבעה קלפים, ארבעה תפקידים. הווה: איפה הדברים עומדים באמת. אתגר: מה חוסם או בוחן אתכם. הכוונה: על מה להישען ומה לעשות. תוצאה: לאן זה מוביל אם הכיוון הנוכחי יימשך. בסוף מגיעה סינתזה שקושרת את הארבעה לתשובה אחת שלמה.
אילו שאלות עובדות הכי טוב?
- "מה אני לא רואה בסיטואציה עם ההורים שלי?"
- "למה אני דוחה את ההחלטה הזאת כבר חודשיים?"
- "מה הצעד הנבון הבא שלי מול המנהלת שלי?"
שאלות פתוחות ("מה", "איך", "למה") מקבלות את התשובות העשירות ביותר. שאלה סגורה של החלטה בינארית? בשביל זה יש את פריסת הכן או לא.
למה לא סתם לגגל את התשובה?
כי השאלות שבאמת מעסיקות אותנו הן אף פעם לא שאלות ידע, הן שאלות של בהירות. הפריסה לא יודעת דברים שאתם לא יודעים. היא מסדרת את מה שאתם כבר יודעים בצורה שסוף סוף אפשר להסתכל עליה.